דיספרקסיה

משמעות המילה פרקסיס היא תכנון תנועה, כלומר היכולת להשתמש בגפיים ובגוף באופן יעיל, מאורגן ומכוון מטרה. דיספרקסיה היא הפרעה באחד או יותר מהשלבים של התכנון המוטורי.



דיספרקסיה Dyspraxia


משמעות המילה פרקסיס היא תכנון תנועה, כלומר היכולת להשתמש בגפיים ובגוף באופן יעיל, מאורגן ומכוון מטרה.

תהליך התכנון המוטורי מורכב משלושה שלבים:

1. העלאת רעיון – מה עליי לעשות במשימה.

2. תכנון מוטורי – ארגון רצף התנועות המעורבות בתנועה.

3. הוצאה לפועל של התוכנית המוטורית באופן רציף ומאורגן.

התוכנית המוטורית קובעת את הכוח, כיוון ותזמון שיש להשקיע על מנת להוציא לפועל את התנועה הנדרשת למשימה. כאשר תכנית מוטורית הוצאה לפועל באופן יעיל ומוצלח היא נשמרת בזיכרון המוטורי כסכמת תנועה, ועם ההתנסות והחזרות היא הופכת לאוטומטית.

 

דיספרקסיה היא הפרעה באחד או יותר מהשלבים של התכנון המוטורי

 

ילדים עם דיספרקסיה יכולים להראות:

נמנעים מתנועה "עצלנים", מסורבלים, נוטים לנפילות, נוטים להפיל חפצים בסביבתם, מתקשים ליצר רעיונות למשחק ונתמכים בעיקר בחיקוי מהסביבה, מתקשים לחזור על אותה משימה מוטורית (כאשר לא נרשמת סכמה ולא מתפתחת אוטומטיות של התנועה) ו/או זקוקים לחזרות רבות על מנת ללמוד תנועה מכוונת מטרה, הפעילים כוח רב מידי או פחות מידי כוח הנדרש לביצוע המטלה, משקיעים אנרגיה רבה מדי בביצוע משימות מוטוריות וכדומה.

דרכים להערכת דיספרקסיה:

- פנטומימה – לבקש מהילד לעשות פנטומימה של צחצוח שיניים, לבישת מכנסיים וכדומה.

- חיקוי תנועות – הילד צריך לחזור על תנועות מוטוריות שעושה הבודק.

- שימוש פונקציונלי באובייקט – ביצוע פעולות במספר חפצים ברצף.


מרפאות בעיסוק מבצעות הערכה של הקושי וכיצד הוא בא לידי ביטוי בחיי היום יום של הילד. בטיפול משתמשות בניתוח פעילות על מנת ללמד את הילד משימות מוטוריות משמעותיות עבורו. הילד לומד אסטרטגיות לתנועה יעילה ומאורגנת ובעזרת חזרות, הכללה והעברה לסביבה הטבעית הוא חווה הצלחה במשימות הנדרשות ממנו בחיי היום יום שלו.